מה ההבדלים בין תשושי נפש לסיעודיים?

מדריך למשפחות לבחירת מסגרת טיפולית מתאימה

בריף: ההחלטה על מעבר של אדם מבוגר לבית אבות או למרכז גריאטרי מלווה בשאלות רבות, במיוחד כאשר מדובר בהבדל בין מצב סיעודי לבין תשישות נפש. אף ששתי הקבוצות זקוקות לעיתים לטיפול ממושך ולהשגחה, ההבדל המרכזי הוא בסוג הקושי ובצרכים הטיפוליים הנובעים ממנו. במדריך זה נסביר את ההבדלים, נציג דוגמאות ונפרט מה חשוב לבדוק בבחירת מסגרת מתאימה, תוך התייחסות למרכז הגריאטרי גיל עוז בפתח תקווה.

מהו אדם סיעודי ומהי תשישות נפש?

אדם במצב סיעודי הוא אדם שמצבו הבריאותי והתפקודי ירוד באופן משמעותי וקבוע, והוא זקוק לעזרה רבה בפעולות היומיום, כגון רחצה, לבוש, אכילה, מעבר מהמיטה לכיסא וניידות. במקרים רבים הוא מתקשה ללכת באופן עצמאי ונדרש לטיפול סיעודי ולמעקב רפואי ממושך.

תשוש נפש הוא אדם הסובל מירידה משמעותית בתפקודים הקוגניטיביים, המתבטאת, בין היתר, בקשיי זיכרון, בהתמצאות בזמן ובמקום, בשיפוט או בשינויים בהתנהגות. דמנציה, לרבות מחלת אלצהיימר, היא גורם שכיח למצבים אלה. אדם כזה עשוי להיות מסוגל ללכת, לאכול ולהתלבש בכוחות עצמו, אך להזדקק להשגחה צמודה כדי לשמור על ביטחונו.

חשוב להדגיש כי מדובר בהגדרות תפקודיות שונות, ולא בהכרח במצבים נפרדים לחלוטין. אדם יכול לסבול במקביל מירידה קוגניטיבית וממגבלות גופניות משמעותיות. את הסיווג לצורך התאמת מסגרת מוסדית קובעים הגורמים המקצועיים המוסמכים בהתאם למצבו הרפואי והתפקודי.

ההבדלים המרכזיים בין שתי הקבוצות

ההבדל העיקרי הוא בצורך הטיפולי הדומיננטי: אצל אדם סיעודי הדגש הוא על סיוע פיזי וטיפול בצרכים רפואיים ותפקודיים, ואילו אצל תשוש נפש הדגש הוא על השגחה, התמודדות עם ירידה קוגניטיבית וסביבה המותאמת לצרכים אלה.

לדוגמה, אדם לאחר אירוע מוחי שאינו מסוגל להתלבש או לעבור מהמיטה לכיסא ללא עזרה עשוי להיות מסווג כסיעודי. לעומתו, אדם עם דמנציה שמסוגל ללכת ולאכול בעצמו, אך מתבלבל בסביבתו ועלול לצאת מהמבנה בלי להבין את הסכנה, עשוי להתאים להגדרת תשוש נפש.

תחום	מטופל סיעודי	תשוש נפש
הקושי המרכזי	מגבלה גופנית ותפקודית משמעותית	ירידה קוגניטיבית והתנהגותית
פעולות היומיום	צורך בעזרה רבה בפעולות בסיסיות	מידת העצמאות משתנה מאדם לאדם
השגחה	בהתאם למצב הרפואי ולצרכים הסיעודיים	השגחה צמודה בשל קשיי התמצאות ושיפוט
סביבת הטיפול	נגישות, בטיחות וסיוע פיזי	סביבה בטוחה ומותאמת לירידה הקוגניטיבית
מטרת הטיפול	שמירה על הבריאות, התפקוד והנוחות	שמירה על בטיחות, תפקוד ואיכות חיים

טיפול רפואי וסיעודי: מה נדרש בכל מסגרת?

במחלקה סיעודית, הטיפול כולל סיוע בפעולות היומיום, מעקב אחר המצב הרפואי, מתן תרופות בהתאם להוראות רפואיות, טיפול בעור ובמניעת פצעי לחץ לפי הצורך, התאמת תזונה וסיוע בניידות. בהתאם למצבו של המטופל, עשויים להידרש גם פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ושירותים מקצועיים נוספים.

במחלקה לתשושי נפש, לצד הטיפול הרפואי והסיוע בצרכים האישיים, נדרשת תשומת לב מיוחדת להתמצאות, לבטיחות ולהתנהגות. שגרה קבועה, תקשורת רגועה, פעילויות מותאמות והיכרות עם הרגליו של הדייר עשויות לסייע בהתמודדות היומיומית. הטיפול נועד לשמר יכולות קיימות, לצמצם סיכונים ולתמוך ברווחתו של האדם.

בשני המקרים חשוב שתוכנית הטיפול תותאם לצרכים האישיים ותיבחן מחדש כאשר חל שינוי במצב הבריאותי או התפקודי.

מגורים, תנאים ופעילויות בבית אבות גריאטרי

המסגרת המתאימה צריכה לספק לא רק טיפול מקצועי, אלא גם תנאי מגורים מכבדים, פרטיות, קשר אנושי ופעילות המותאמת ליכולות הדיירים.

למטופלים סיעודיים חשוב לבדוק את נגישות החדרים, את אמצעי הבטיחות, את זמינות הצוות ואת האפשרות לקבל עזרה בזמן הארוחות, הרחצה והמעברים. פעילות גופנית מותאמת, פיזיותרפיה ומפגשים חברתיים יכולים לתרום לשימור יכולות ולרווחה, בהתאם למצבו של כל דייר.

אצל תשושי נפש חשוב לבדוק במיוחד את התאמת הסביבה לאנשים עם קשיי התמצאות, את אמצעי ההשגחה, את בטיחות התנועה ואת אופי הפעילויות. מוזיקה, יצירה, שיחות ופעילויות המעוררות זיכרונות עשויות להתאים לחלק מהדיירים, בהתאם להעדפותיהם וליכולותיהם.

במרכז הגריאטרי גיל עוז בפתח תקווה פועלות מחלקה סיעודית ומחלקה לתשושי נפש. לפי המידע המפורסם באתר המרכז, המקום שם דגש על טיפול רפואי וסיעודי, חיי חברה, סביבה ירוקה וקשר עם בני המשפחה. מומלץ למשפחות לבקר במקום ולברר באופן ישיר אילו שירותים, פעילויות, אפשרויות מגורים וסידורי השגחה זמינים כיום בכל מחלקה.

איך בוחרים מסגרת מתאימה ומה חשוב לדעת על המימון?

הבחירה אינה צריכה להתבסס רק על האבחנה הרפואית. חשוב לבחון את רמת התפקוד, הצרכים הרפואיים, מידת ההשגחה הנדרשת, איכות הקשר עם הצוות, תנאי המגורים והתאמת המסגרת לאדם ולמשפחתו.

יש לוודא שלמוסד ולמחלקה יש רישיון מתאים ממשרד הבריאות. כדאי גם לשאול על זמינות הצוות הרפואי והסיעודי, על תוכנית הטיפול האישית, על הפעילויות ועל אופן עדכון המשפחה במקרה של שינוי במצב הדייר.

מבחינת מימון, משרד הבריאות מאפשר במקרים המתאימים להגיש בקשה לסיוע במימון אשפוז סיעודי או אשפוז לתשושי נפש, המכונה "קוד אשפוז". הזכאות וגובה ההשתתפות נקבעים בהתאם למצב הרפואי והתפקודי ולנתונים הכלכליים של המטופל ובני משפחתו, לפי הנהלים הרלוונטיים. לכן, מומלץ לבדוק את תנאי הזכאות ואת הסדרי המימון לפני קבלת ההחלטה.

גיל עוז: התאמת הטיפול לאדם ולצרכיו

במרכז הגריאטרי גיל עוז בפתח תקווה ניתן לבחון מסגרת טיפולית עבור אנשים הזקוקים לסיוע סיעודי ועבור אנשים המתמודדים עם ירידה קוגניטיבית משמעותית. התאמת המחלקה צריכה להיעשות על בסיס הערכה מקצועית של מצבו של האדם, תוך התייחסות לצרכים הרפואיים, ליכולותיו ולמידת ההשגחה הנדרשת.

בעת הביקור מומלץ לשוחח עם הצוות, להתרשם מהאווירה במחלקות, לברר אילו טיפולים ופעילויות מוצעים בפועל ולבדוק כיצד נשמר הקשר עם המשפחה. מידע זה יסייע לקבל החלטה מושכלת המביאה בחשבון הן את הצרכים הטיפוליים והן את איכות החיים.

סיכום: ההבדל בין תשושי נפש לסיעודיים

ההבדל המרכזי בין אדם סיעודי לתשוש נפש הוא סוג הקושי שמכתיב את צורכי הטיפול. אדם סיעודי זקוק בדרך כלל לעזרה רבה בשל מגבלות גופניות ותפקודיות, ואילו תשוש נפש זקוק להשגחה ולהתאמות הנובעות מירידה קוגניטיבית. בשני המצבים נדרשים טיפול מקצועי, סביבה בטוחה, שמירה על כבוד האדם והתייחסות אישית.

בחירת מסגרת מתאימה מתחילה בהערכה מקצועית וממשיכה בבדיקה מעשית של איכות הטיפול, תנאי המגורים, הפעילויות והקשר עם המשפחה. בגיל עוז בפתח תקווה, מומלץ לבחון יחד עם הצוות איזו מחלקה מתאימה למצבו של בן המשפחה, אילו שירותים זמינים ומהם הסדרי הקבלה והמימון הרלוונטיים.